היפרדות רשתית
Retinal Detachment

exampleforarticle3_edited.jpg

במהלך החיים הג'ל של העין, הזגוגית, עובר תהליך של התנזלות - הפיכה לנוזל. במהלך תהליך זה, בשלב מסויים בחיים, הג'ל של העין מתנתק מדופן העין הפנימית, תהליך שנקרא הפרדות זגוגית. במהלך תהליך זה מופיעה לרוב עכירות/נקודות צפות בשדה הראיה בעין ועלול להיווצר קרע ברשתית. 

בשל החשש מהיווצרות קרע יש צורך בבדיקת רופא עיניים דחופה במידה ויש הופעה חדשה של נקודות שחורות מול שדה הראיה. במידה ונמצא קרע בבדיקה יש לבצע טיפול בלייזר סביב הקרע בהקדם האפשרי. הלייזר מייצר כוויות חום קטנות סביב הקרע. הטיפול  נועד להפחית את הסיכוי למעבר נוזל דרך הקרע לחלל התת רשתי, ובכך מונע היווצרות של היפרדות רשתית. 

קרעים לא מטופלים יכולים להוביל להיפרדות רשתית. ההפרדה של הרשתית, מובילה לנזק מתקדם בשדה הראייה אותו חווה המטופל/ת כצל אפור שמופיע אל מול שדה הראיה. ללא טיפול הדבר יכול להוביל לאבדן ראייה מלא. על מנת לתקן הפרדות רשתית יש צורך בניתוח. יש מספר ניתוחים אפשריים, הזרקת גז, ניתוח חיגור והניתוח הנפוץ ביותר - הויטרקטומיה (לעוד מידע על הניתוח לחצו כאן). מטרת כל הניתוחים הינה להחזיר את הרשתית למקומה, ליצור צלקת סביב הקרע ולתת תמיכה לקרע עד שצלקות הלייזר חזקות מספיק. את התמיכה מספק לרוב גז שאיתו ממלאים את חלל העין בסוף הניתוח ותנוחת הראש של המטופל לאחר הניתוח.

הטיפול בפרדות רשתית הינו דחוף וצריך להתבצע תוך שעות עד ימים מרגע האבחנה.

באם נעשה שימוש בגז, הגז גז מגביל מאוד את הראייה בשבועות הראשונים שלאחר הניתוח. כמו כן, חל איסור על עליה למקומות גבוהים וטיסה כאשר יש גז בעין.

 

חור מקולרי 
Macular Hole

חור מקולרי הינו חסר של רקמת רשתית במרכז הראיה.

כיצד נוצר החור ?

חלל העין מורכב מזגוגית, חומר דמוי ג'ל שעוזר ליצב את מבנה העין. הזגוגית בנויה מסיבי קולגן עדינים. באנשים מסוימים מבנה הסיבים עלול ליצור עם הגיל מתח על מרכז הראיה ולגרום לחור במרכז הראיה - חור מקולרי.

סימפטומים

חור מקולרי בדרך כלל מתפתח בהדרגה. בשלב מוקדם של חור מקולרי, עשויים להבחין בעיוות או טשטוש קל בראיה במבט קדימה. בשלב מאוחר יותר  קווים או אובייקטים ישרים יראו מכופפים ויהיה חסר בשדה הראיה המרכזי. 

 

טיפול 

במקרים מסוימים, בעיקר בשלב הראשוני הוא עשוי להסגר בעצמו ואינו דורש טיפול. במקרים בהם מדובר בחור בעובי מלא, נדרשת לרוב התערבות כירורגית, ניתוח ויטקטומי/ויטרקטומיה. הניתוח מתבצע בהרדמה מקומית ואורך כשעה. לאחר הניתוח, המטופלים צריכים להיות בתנוחה עם הפנים כלפי מטה, בדרך כלל למשך 5 ימים. תנוחה עם פנים כלפי מטה מאפשרת לבועה ל"גהץ" את אזור מרכז הראיה ולסייע בסגירת החור. 

הצלחת הניתוח

לאחר הניתוח החור נסגר במרבית המקרים. שיפור הראייה משתנה בין מטופל למטופל. גם אם יש שיפור בראיה הראיה בדרך כלל לא חוזרת להיות לגמרי תקינה כפי שהיתה לפני התפתחות החור. ניתן להבחין בשיפור הראייה עד שלושה חודשים לאחר הניתוח. 

 

ממברנה אפירטינלית
Epiretinal membrane

coatsrd5.jpg

ממברנה  אפירטינלית, המוכרת גם בשם קרום מקולרי (ERM), היא רקמת צלקת עדינה הצומחת על פני השטח של הרשתית, במרכז הראיה. 

הממברנה לרוב מתפתחת מספר חודשים לאחר הפרדות זגוגית והופעתה יכולה לגרום לעיבוי של שכבות הרשתית ולעיוות המבנה התקין של שכבות הרשתית. 

 

סימפטומים

התסמינים משתנים בין אדם לאדם ולא תמיד יש קשר ישיר בין חומרת הממברנה בצילום לבין הסימפטומים. גדילת הממברנה יכולה להוביל לירידה, שהיא בדרך כלל איטית, בחדות הראיה, עיוות וטשטוש הראייה. ייתכן שמרכז הראייה יקטן ויחול הפסד משמעותי של הראייה המרכזית. לרוב אנשים מתארים מצבים בהם קווים ישרים הופכים גליים או עקומים ודמויות/ חפצים נראים בצורה מעוותת, מצב שנקרא מטמורפופסיה. 

 

טיפול בממברנה אפירטימלית

 במידה וחדות הראיה טובה והסימפטומים של העיוות וטשטוש הראייה הם קלים אין צורך בטיפול ויש צורך במעקב בלבד. במקרה ויש ירידה משמעותית בראיה ו/או עיוות בראיה שמפריע על התפקוד ניתן לעבור ניתוח ויטרקטומיה. 

בניתוח מקלפים את הממברנה מפני השטח של הרשתית. 

 

הצלחת הניתוח

הניתוח מוביל לירידה בעיוות הראייה בצורה משמעותית אך יחד עם זאת, ברוב המקרים, הראייה אינה חוזרת למצב הנורמלי. חדות הראיה משתפרת במרבית החולים והניתוח אף יכול למנוע הדרדרות נוספת בראיה. מרבית שיפור הראייה מתרחש ב-3 החודשים הראשונים לאחר הניתוח אולם עשויה להמשיך באופן איטי עד שנה מהניתוח.